האדם הינו יצור חברתי מטבעו ותוך כדי עבודה קבוצתית, בוחן את יכולות הקבלה והנתינה שלו, במסגרת נתונה. לקבוצה מסגרת של מקום וזמנים שנקבעים מראש ומחויבות הדדית של המנחה ושל חברי הקבוצה, משתתפי הקבוצה המקושרים בנושא משותף.

​

מסיפורי אירוין יאלום

רב אחד שוחח עם אלוהים על גן עדן ועל גהינום. "אני אראה לך את הגהינום", אמר האלוהים והוביל את הרב לחדר בו שולחן גדול עגול. האנשים סביבו, נראו מורעבים ונואשים. באמצע השולחן עמד סיר ענקי ובו תבשיל שניחוחו הטוב, הגיעו אל נחיריו של הרב ומילאו פיו ריר. כל אחד מהמסובים לשולחן, החזיקו כף בעלת ידית ארוכה ארוכה. הכפות הארוכות הגיעו אל הסיר, אך הידיות היו ארוכות מזרועותיהם של המבקשים לסעוד, ומאחר שלא יכלו להביא את האוכל אל פיהם, לא יכלו לאכול. הרב נוכח שסבלם נורא באמת.

​

"עכשיו אראה לך את גן עדן" אמר האלוהים והם נכנסו לחדר אחר, זהה בצורתו לראשון. אותו שולחן גדול עגול, אותו סיר ובו אותו תבשיל. כמו בחדר הראשון, היו המסובים מצוידים בכפות ארוכות ידית, אך כאן, היו כולם מטופחים ושמנמנים והם נראו נהנים, מדברים ביניהם. הרב לא הבין.
"זה פשוט, אבל מחייב כישורים מיוחדים" אמר אלוהים, "בחדר הזה, למדו להאכיל זה את זה".

יאלום, פסיכולוג אמריקאי שכתב רבות על טיפול קבוצתי, מביא לנו כאן בסיפורו את תמציתו של מהות הטיפול הקבוצתי. בטיפול קבוצתי, החברים חותרים למטרה משותפת תוך כדי אינטראקציה חברתית ותוך כדי דינמיקה המאופיינת ע"י התפקידים השונים של המשתתפים.